אני לעולם לא הולך אחורה הוא אומר לי, אפילו בכביש אם טעיתי אני לא עושה פרסה! תראה לי בבקשה מקום אחד בטבע שהולך בקו ישר אני מבקשת. רק דברים שהאדם יצר הם ישרים וכשאנו רוצים להחזיר לחיינו את הבריאות המיטבית אנו צריכים ללמוד להסתכרן עם מקצב של המחזוריות של הטבע.
בחיים התנועה מתקיימת בגלים.
תינוק מתפתח שני צעדים קדימה ואז אחד אחורה כדי לעשות עוד שני צעדים קדימה.
גלים בים נעים קדימה ואז אחורה כדי לנוע שוב קדימה.
יד שזורקת אבן לים נעה אחורה כדי לנוע קדימה.
לקפוץ לגובה בטרמפולינה קודם יורדים כדי לעלות.
וכך גם הנפש הולכת אחורה כדי לשוב ולנוע קדימה.
במה זה יכול להתבטא?
בצורך גדול יותר בשינה ובמנוחה, בלאכול יותר או בלאכול פחות, באנשים, מחשבות והרגלים ישנים שצצים שוב אחרי שחשבנו שנעלמו מחיינו. יש גלים אישיים ויש גלים של הקולקטיב, כמו עכשיו שמרקורי בנסיגה שבהם התנועה הקולטיבית נעה אחורה – ושני הליקויים שחווינו בשבועיים האחרונים מתחו את ההליכה אחורה עוד יותר.
אז מה עושים?
מקבלים שזה חלק מהחיים ולומדים ליהנות מהתנועה אחורה ממש כמו שאנחנו נהנים מהתנועה קדימה.
*ומדייקים את הכוונות שלנו.*כי רמת המודעות, הכוונות וההתכווננות שבהם אנו פועלים בהליכה אחורה קובעים את הכיוון אליו נלך קדימה וכמה רחוק נגיע.
מוזמנים לפנות אלי עם כל שאלה והתלבטות ❤
